לא מצליחה לישון

מתהפכת כבר כמה שעות.
יאללה, לכתוב מה שמציק.
המון דברים שאני לא מספיקה מרוב עיסוקים… אני צריכה לעשות צ"ק ליסט של הכל, כי אני מתחילה לשכוח מה שלא כתבתי ביומן כי אין לו תאריך מדוייק.
חזרה מחר בתל אביב. להופעה (האחרונה שלי במינרווה) ביום שישי. אני עדיין מקוררת ולא ברור לי איך אני אמורה לשיר ככה את כמו צמח בר.
כן, זה מה שאני שרה, כסיום, גראנד פינאלה. מי שמכיר אותי מימי התיכון אולי זוכר איך חילקתי את המילים של השיר הזה במין מגילות קטנות קשורות בסרט וורוד, ביום של הבגרות האחרונה. מדהים כמה הוא נשאר רלוונטי. מדהים עוד יותר הקישור שלי לבתים שהשתנה עם השנים.
אז התכוונתי לבית הראשון – כי עמדתי לנסוע להתנדב בערבה, בקיבוץ יהל, ולא ידעתי שתוך חודש אחזור לצור הדסה.
בגיל 22, כששמעתי אותו בריפיט איזה יממה, התכוונתי בעיקר לבית השני. חלומות שטרפו וכל זה, בהקשר של סמים.
היום, דווקא השלישי, עם ה"אני אהיה לצל חולף בשדותיכם, לסוד נסתר – היו שלום, אני חייתי ביניכם כמו צמח בר". כן, השלישי, מכל הלב, ואני אפילו שלמה עם השורה האחרונה.
אולי זו הפעם האחרונה שאני נתקלת בשיר הזה במשמעותו הדחויה חברתית, עוד מעט תשע שנים ליום בו חילקתי אותו בתיכון. הלוואי.
היתה לי שיחה נעימה מאוד עם אמא שלי (היה ממש כיף לדבר איתה), ואחר כך נהגתי לי לירושלים, לביקור אצל חברים, ושרתי את קרבות תרנגולים בקולי קולות עם ערן צור. הוא מהפנט כל כך.
ואני חייבת לישון ולא מצליחה.
טוב, לחץ בטח לא יעזור. בסיום הסיגריה אנסה שנית, והפעם, עם הרפיה שאני זוכרת מהמחנה קיץ,
שלרוב מרדימה אותי בשניה השלישית.
לילה טוב עולם, נתראה מחר.

ענת